מ " י נ' מחטיפור ואח'

החלטה

לאור העובדה שהוגשה בקשה להארכת מעצרו של המשיב לצרכי חקירה, לאור נימוקי הבקשה וטיב העבירות המיוחסות למשיב, נראה לי כי המשיב לא יוכל לייצג את עצמו כיאות, ועל כן אני מורה כי ימונה למשיב סניגור מהסניגוריה הציבורית לצורך בקשה זו בלבד.

אני ממנה את עו"ד קוצר אלון המשמש היום סניגור תורן מטעם הסניגוריה הציבורית.

המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול לסניגוריה הציבורית.

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תש"ע, 04/08/2010 במעמד הנוכחים.

גילת שלו, שופטת

החלטה

לפניי בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים ב- 5 ימים, לצורכי חקירה, וזאת בחשד לביצוע עבירות של שוד ופציעה בנסיבות מחמירות.

בימ"ש זה דן בבקשות המעצר שהתקיימו עד עתה, החל מיום 27.07.2010.

יצוין כי מדובר באירוע חמור בו הותקף המתלונן על רקע של מה בכך על ידי מספר רב של אנשים, ביום 24.07.2010 לפנות בוקר. כבר ביום באירוע נחקרו מספר עדים, בהם עדי ראיה לאירוע, לרבות המתלונן עצמו.

בימ"ש זה האריך את מעצרם של החשודים האחרים מיום 27.07.2010 עד ליום 01.08.2010, כאשר החשודים שבפני נעצרו לאחר מכן ומעצרם הוארך גם כן עד ליום 01.08.2010.

בדיון מיום 01.08.2010 הארכתי מעצרם של החשודים שבפני ושל ארבעה נוספים, לאחר שקבעתי כי קיים חשד סביר הקושר אותם לביצוע העבירות וציינתי כי חלה התפתחות בחקירה.

באותו דיון טען ב"כ המבקשת כי הפעולה העיקרית שנותרה לביצוע הינה מסדר זיהוי למתלונן, אשר לא בוצע בשל מצבו הרפואי של המתלונן. ציינתי כי למרות דברי החוקר סביר להניח כי לאחר פגישה בפרקליטות תתבקש המשטרה לבצע פעולות חקירה נוספות העולות מן התיק, ואף הפניתי את החוקר לפעולות חקירה מתבקשות שלא בוצעו ובהן מסדרי זיהוי לעדי הראיה.

בהחלטתי הקודמת ציינתי כי החקירה לא התקדמה בקצב המצופה ממנה, ולצערי היום, בניגוד לטענות החוקר בישיבה הקודמת, מתבקשת הארכת מעצר נוספת לצורכי חקירה. הפעולות הנדרשות לביצוע היו צריכות להתבצע עד היום.

מדובר בתקופה של כמעט שבועיים מיום האירוע ותשעה ימים לאחר הארכת המעצר הראשונה בתיק.

אין ספק כי תיק חקירה חמור בו מעורבים מספר רב של חשודים, הוא תיק מורכב ומטבע הדברים מתפתחות בו פעולות חקירה במהלך החקירה, ואולם פעולות החקירה המתבקשות היום על ידי המבקשת הן פעולות חקירה שהיו בתיק מראשיתו עוד מיום 24.07.2010.

תמוה בעיניי כי פעולות 1 ו-2 המצוינות בדו" לא בוצעו עד עתה ולא בוצעו במהלך הארכת המעצר האחרונה של ארבעה ימים שניתנה למבקשת, לאחר שביהמ"ש עצמו הפנה את החוקר לצורך בביצוען.

יתרה מכך, המשטרה אף החליטה לשחרר ארבעה מתוך שישה החשודים. בהחלטתי הקודמת ציינתי כי לגבי החשוד – ארתור סליבקו יש ראיות שונות מלגבי שאר החשודים והן בעיקר נסיבתיות. לעומת זאת, לגבי החשודים האחרים ובעיקר לגבי מיכאל גריבה וסימיון אבייב נראה לי כי אין שוני מהותי בראיות לעומת החשודים שבפני, פרט לעובדה שהמשיבים שבפני קשרו את עצמם לתקיפה.

לא מצאתי כל הסבר לאבחנה בין החשודים שבפני לבין אלו ששוחררו, וכאמור אני סבורה כי לגבי כל החשודים ישנן ראיות במידה לא קלושה הקושרות אותם לביצוע העבירה.

מאחר ונראה כי החקירה נמשכת גם לגבי אותם ארבעה חשודים ששוחררו, אינני מוצאת מקום לקבוע כי בנוגע לשניים שבפני יש הכרח להותירם במעצר, כאשר המבקשת עצמה החליטה שלגבי האחרים ניתן להמשיך את החקירה בהיותם משוחררים.

באמרת אגב יאמר כי החלטה זו אינה קלה לביהמ"ש, שכן מדובר בתיק חמור ביותר וראוי היה שהמשטרה תנהל את החקירה בו בצורה רציפה, מסודרת ותבצע פעולות חקירה מתבקשות.